שוב ושוב חוזרת הרפורמה- Larry Cuban

במאמר של לארי קיובן הוא מדגיש ומנתח את סוגיית הרפורמות הבית ספריות החוזרות, הכתוב מציג מספר דוגמאות של רפורמות שנעשו בעבר, והוא מסביר את חזרתן של רפורמות בית ספריות.
מאחר ואין הסבר ליציבותן של רפורמות שנעשו בעבר, ולתחלופה של רפורמות בפרקי זמן קצרים יחסית, מציג הכותב הסברים אחרים להופעתן של החוזרות של הרפורמות, הסברים אלה הם הגיוניים אך אינם מוכחים לכן הן יכולות להישאר בגדר טענות אך לא עובדות מוכחות.
נקודה חשובה מאוד בעיני שמציג הכותב היא שמעטות הרפורמות שנועדו לשנות משהו בכיתה שאכן חוצות את סף הכיתה ונשארות בתוכה. לקובעי מדיניות, למורים, לפקידים מקצועיים ולחוקרים חשוב להבין מדוע רפורמות חוזרות אבל מצליחות לעתים נדירות בלבד לשנות מן היסוד את שגרות החינוך הבית-ספרי
אי הבנה של הגורמים האמתיים עלולה לגרום ליישום רפורמות לא מתאימות, וכך לגרום לבזבוז הרבה אנרגיות ומשאבים ולייאוש ותסכול משינויים.
ניתן לשפר את המצב הקיים ע"י חקירה וניתוח של רפורמות קיימות ושיפורן או אימוצן. אפשר לעשות גם ע"י לימוד ארוך טווח של רפורמות בניהול, במבנים בית ספריים, בקוריקולום ובהוראה.
אני נוטה מסכים עם הפתרונות שהכותב מציג בקשר לרפורמות בית ספריים אך מופתע במידה רבה שהממצא שהוא מציג שמעטות הרפורמות שנועדו לשנות משהו בכיתה שאכן חוצות את סף הכיתה ונשארות בתוכה..
לדעתי האפשרות לניתוח של רפורמות קיימות שיושמו במקומות מסוימים והתאמתן למקומות אחרים אחרי שהסקנו את המסקנות ולקחנו את כל הגורמים בחשבון יכולה להוות פתרון נכון ויעיל לרפורמות חדשות.

החינוך והתקשוב במאה ה -21

מערכת החינוך ושילוב המחשב בתהליכי ההוראה מנהלים "רומן" כבר מספר שנים.
בתחילה היו המחשב משמש רק את ההנהלה והמזכירות ואני זוכר את הימים שבהן היה מחשב אחד בכל בית ספר.
לאחר מכן, הגיעה תקופה חדשה שבה בתי הספר מוחשבו, הוכנס עולם תוכן באמצעות לומדות שסיפקו תוכן פדגוגי וכל זאת במטרה לגרום לשינוי ברמת ההישגים של התלמידים בביה"ס.
החשיפה של התלמידים לעולם התקשוב הביאה לכך שהיה צורך בקיום הכשרות לצוות המורים בהכרה של תוכנות ולומדות, בחשיפת השימושים האפשריים שניתן לבצע באמצעות המחשב.
ובנקודה מסויימת נוצר שבר, לאחר השקעה של משאבים כספיים ואנושיים, הייתה דעיכה שחלקה היה נעוץ בעצם העובדה שלא ניתנו משאבים לתפעול שוטף של המערכות הממוחשבות ובבתי ספר רבים הושם דגש על תחומים אחרים.
היום מערכת החינוך נמצאת בנקודה אחרת בתחום התקשוב. השאיפה היום לגרום לנגישות של עולם המידע הרחב, לאפשר לתלמידים ולצוות החינוכי כלים לארגון יעיל של הידע, ליצור מוטיבציה וכל זאת כדי לקדם את הלומד לנקודה גבוהה יותר ולשיפור רמת ההישגים שלו.
ישנה הרגשה שאנחנו בדרך הנכונה, עצם זה שאנחנו נמצאים בחוג לימודי תואר שני תחת הכותרת "תקשוב" מעיד על הצהרת הכוונות של הדרגים העליונוים
עם צאת הפעימה השנייה של הפרוויקט הלאומי לתקשוב "התאמת מערכת הינוך למאה ה-21" אני מקווה כי הפעם מעבר להצטידות יושם דגש עגש על השימוש וההכרה בכלים, הרחבת עולם הטכנולוגי של המורים.
כמו כן, ברור לי כי תהליך הטמעה משמעותי יתרחש רק לאחר שנדע להתייחס לכל המיומנויות והכישורים הנדרשים מצוות ההוראה בתחום התקשוב תוך שילוב מושכל שלהם בתכנים ומיומנויות למידה.

התוכנית הלאומית לתקשוב- האם האמצעי הופך למטרה

כרכז תקשוב בבית ספר שהצטרף לתוכנית הלאומית לתקשוב בפעימה הראשונה, אני מאוד חושש מעתידה של התוכנית, ומאוד בפסק אם התוכנית תשיג את המטרות והיעדים אליה כוונה.
כרכז תקשוב אשכול השנה, מהמפגשים שכבר התקיימו בקיץ, וההתרשמות שלי מההתנהלות של הפרוייקט בשנה שעברה, נראה במשרד החינוך לא למדו מהטעויות של הפעימה הראשונה, והם ממשיכים באותו קו בדיוק.
האם 30 שעות השתלמות (שמבחינה מעשית המורים במקרה הטוב, לומדים 18-20 שעות נטו)האם השתלמות כזו מספיקה להכשיר את המורים (שחלקם חסר כל ידע או רקע במחשבים)
לעומתנו התוכנית הלאומית של הונגקונג (תוכנית חומש) שבמשך שנתיים נדרשו המורים לעבור הכשרה בארבע רמות שונות של מיומניות, ורק אחרי זה החל שלב ההצטיידות.
ישנה הרגשה שצלנו האמצעי הופך למטרה, והיעד של משרד החינוך הוא לצייד את בתי הספר במחשבים למורים במקרנים בכיתות כדי שויזואלית הכיתה תיראה מתוקשבת, אך מעשית חלק גדול מהציוד עומד שומם וללא כל שימוש.
על משרד החינוך לעשות חושבים מחדש ולהחליט האם הם באמת רוצים להוביל את מערכת החינוך לחדשנות בתקשוב או להשאר עם אותה גישה של המאה שעברה, בתוספת ציוד מתקדם בכיתה שעומד ללא שימוש ומורים לא מוכשרים.

מידענות- מיומניות שרוכשים

האינטרנט כיום הוא מקור המידע העיקרי עבור כולנו, תלמידים רבים מופנים היום ע״י המורים שלהם לאינטרנט לשם ביצוע עבודות חקר או כל משימה אחרת.
תם עידן האינצקלופדיות המסורתיות והחיפוש בספריות הולך ונעלם...
כידוע לכולם, לא כל המידע באינטרנט הוא נכון, אמין, מהיימן או תקף ורוב התלמידים לא מודעים לנקודה זו.
בעקבות כך נוצר הצורך לרכוש את מיומנות המידענות, שבאמצעותה ניתן ללמוד לאתר, לנהל, לעבד ולייצג מידע בדרכים שונות.
תחום המידענות היא תחום לא חדש, תחום זה קיים לפני האינטרט ואפילו לפני המצאת המחשב, אך קיבלה משמעות חדשה בעקבות חידושים אלה.
המידענות הופכת לחשובה בגלל כמות המידע העצומה של מידע זמין ולא מבוקר.
לכן לפי דעתי ישנו צורך דחוף ללמד את התלמידים את מיומניות החיפוש וניהול המידע באינטרנט, כיי כיום רוב התלמידים מקלידים את מילת החיפוש בגוגל ופונים לשלושת האתרים הראשונים ברשימה...
לכן על מנת לגדל תלמיד אוטונומי וחוקר באמת ישנו צורך ללמד אותו את המיומניות הנ״ל

התוכנית הלאומית לתקשוב... לאן

עם צאת הפעמיה השניה של התוכנית הלאומית לתקשוב ״התאמת מערכת החינוך למאה ה-21״, אתמול נכחתי במפגש היכרות עם רכזי אשכול ורכזי תקשוב..
הידוע לכולם משרד החינוך השקיע מליארדים ומשרד החינוך משקיע מאאמצים רבים ותולה הרבה תקוות בתוכנית הזו
מהתרשמות ראשונית מהמפגש, המצב מאוד מדאיג..
יש נו מחדל גדול בבחירת רכזי האשכול ורכזי התקשוב..
חלק גדול מרכזי התקשוב אין להם את הידע המינימאלי הנדרש או היכולת להוביל צוות שלם לתוכנית רצינית שכזו.
חלקם מונו כרכזי תקשוב רק בגלל קרבתם למנהל או רק בשביל למלא משבצת..
ואני תוהה, הרי במשרד החינוך מקפידים שרכז התקשוב יגיש את כל תעודות ההסמכה שלו בנוסף למסמך קורות חיים מפורט, ישנה הרגשה שלא מיחיסים לזה שום חשיבות...
הייתי מצפה שבחירת כוח האדם, לפחות הצוות המוביח, תהיה מאוד קפדנית, כי הרי הם אלה שיובילו את התהליך להצלחה או כשלון.
כמו כן המשרד לא השקיע במנהלים, היה צורך להטמיע את. התוכנית אצל המנהלים ולקבוע ספים יותר נוקשים לשלב ההצטיידות...
אני מקווה שהאחראים יתעשטו וינהגו בהתאם לתקציבים שהשקייעו ושלא תהיה הרגשה שעושים תוכנית רק בשביל להשוויץ בפני הממשלה על העתיד הורוד שיהיה כאן ובפועל כל הדרכים מובילות לכשלון חרוץ.

הפער הדגעטאלי- המכשול לכל תוכנית

אני מלמד בבית ספר שהתלמידים מגיעים אליו מרקעים סוציואוקונומיים שונים, ישנם ילדים שיש להם שניים ושלושה מחשבים בבית לעומת תלמידים שאין להם חשמל קבוע. מצב זה יוצר סיטואציה של פער דגיטאלי עצום בתוך הכיתה פערים שקשה לגשר ביניהם גם לאורך כל השנה, כי גם אם חלק מהתלמידים רוכשים ידע ומיומניות שיכולים להסתדר במהלך השיעור הרגיל, התלמידים האחרים או שכבר התקדמו בשיעור, או שהם ״תקועי״ ומחכים לתלמידים האחרים, דבר אשר גורם להם להתעסק בדברים אחרים, או להפריע להאחרים, או לכנס ולתעסק בדברים שהמורה לא מעוניין שיכנסו לשם.
מצב זה נכון גם לכל קטיגוריה, כך למשל קבוצת מורים שמשתתפים בהשתלמויות, ברוב המקרים ישנו פער דגיטאלי עצום בין המשתתפים, דבר אשר גורם להשתלמות לא להיות יעילה ולהתעסק בדבריים בסיסיים שלא שייכים לתוכנית ההשתלמות , והמשתלמים המתקדמים מרגישים שנוכחותם מיותרת והם מתחילים להשתעמם ולזלזל בהשתלמות.
לפי דעתי צריך לפני כל השתלמות למפות את הידע של המשתלמים, ולחלק אותם לפי רמות הידע שלהם, גם אם המצב מצריך קיבוץ קבוצות מכמה בתי ספר או איזורים.
ולהתקדם עם המשתלמים לפי רמת הידע שלהם.
כך תהיה ההשתמות הרבה יותר אפקטיבית.

הערכת סרטון ושילובו בהוראה

סרטונים יכולים להוות ערך מוסף ללמידה, אשר בעזרתם אפשר להמחיש תופעה או להשתמש בהם לכל מטרה אחרת.
הוכח מדעית שסרטון יכול לתרום מאוד לתרום לחוויה הלמידה בעזרת המימד הויזואלי שהוא מוסיף.
לאחרונה אני מרגיש שאנו רוכשים במהלך הלימודים לפעמים באופן לא מודע כלים שמאוד עוזרים לנו בקבלת ההחלטות ומאוד מסייעים לנו בתהליך הלמידה.
לאחרונה התנסיתי בבחירת סרטון והערכתו לפי קריטריונים וכללים נקבעו מראש.
בתהליך היפוש אחר סרטון מתאים הייתי מעריך אותו כבר בצפייה (לפי הקריטריונים שרכשנו)והייתי מחליט האם סרטון זה מתאים לא.
לפי דעתי קריטריונים אלה מהווים כלי מאוד שוב בשילוב סרטון ובקבלת ההחלטה האם סרטון שבחרתי מתאים לתוכן שבחרתי ותורם ללימדה.