כרכז תקשוב בבית ספר שהצטרף לתוכנית הלאומית לתקשוב בפעימה הראשונה, אני מאוד חושש מעתידה של התוכנית, ומאוד בפסק אם התוכנית תשיג את המטרות והיעדים אליה כוונה.
כרכז תקשוב אשכול השנה, מהמפגשים שכבר התקיימו בקיץ, וההתרשמות שלי מההתנהלות של הפרוייקט בשנה שעברה, נראה במשרד החינוך לא למדו מהטעויות של הפעימה הראשונה, והם ממשיכים באותו קו בדיוק.
האם 30 שעות השתלמות (שמבחינה מעשית המורים במקרה הטוב, לומדים 18-20 שעות נטו)האם השתלמות כזו מספיקה להכשיר את המורים (שחלקם חסר כל ידע או רקע במחשבים)
לעומתנו התוכנית הלאומית של הונגקונג (תוכנית חומש) שבמשך שנתיים נדרשו המורים לעבור הכשרה בארבע רמות שונות של מיומניות, ורק אחרי זה החל שלב ההצטיידות.
ישנה הרגשה שצלנו האמצעי הופך למטרה, והיעד של משרד החינוך הוא לצייד את בתי הספר במחשבים למורים במקרנים בכיתות כדי שויזואלית הכיתה תיראה מתוקשבת, אך מעשית חלק גדול מהציוד עומד שומם וללא כל שימוש.
על משרד החינוך לעשות חושבים מחדש ולהחליט האם הם באמת רוצים להוביל את מערכת החינוך לחדשנות בתקשוב או להשאר עם אותה גישה של המאה שעברה, בתוספת ציוד מתקדם בכיתה שעומד ללא שימוש ומורים לא מוכשרים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה