רפלקציה אישית על הבלוג - רשימת סיכום

אחת המטלות שהוטלה עלי במהל הלימודים היתה הבלוג.
להיות כנה, לא אהבתי את הרעיון, כי חשבתי מה זה יכול לתרום, הרי כל מה שאני יכול חושב ווצה יכול לשתף, אני יכול לעשות את זה בפורום או בפייסבוק, חשבתי לעצמי: למה אני צריך את הכלי "המיותר" הזה.
אבל כשחייבים אז חייבים, בהתחלה היה לי מאוד קשה לכתוב, כי ידעתי שזה יהיה מפורס, והכתיבה שלי תהיה חשופה לכול, אז התלבטתי הרבה, על איזה נואשים לכתוב, מה באמת יעניין את הקוראים.
אחרי כמה רשומות, הרגשתי את התרומה הרבה של הבלוג, הרגשתי איך אני משתפר ברבה יכולות, איך הניסוח והעברת הרעיון משתבחים מרשומה לרשומה.
הרגשתי סוג של יוקרה שיש לי במה פרטית, שדרכה אני יכול להעביר מחשבות, רעיונות, ורגשות לכול.
משבוע לשבוע, הרגשתי איך אני מגבש את הדעות, הרעיונות, שאני יכול לחלוק אותם עם אחרים, מסרים שאני יכול להעביר, והיכולת הזו הלכה והשתבחה משבוע לשבוע.
תוך כדי הכתיבה למדתי איך לכתוב את הרשומה שתהיה באמת מושכת, עניינית.
בימים אלו אני בהרגשה של סיום תקופה נפלאה, אבל בהחלט מרגיש שזו ההתחלה של משהו הרבה יותר גדול.
כל החוויה של הלימודים בכלל ושל הכתיבה בבלוג בפרט, תרמה מאוד להתפתחות המקצועית והאישית שלי, אני בהחלט מסיים את התקופה הנפלאה הזו אדם אחר עם קו חשיבה אחר, למרות שבתחילת הלימודים לא הייתי מהגר דיגיטאלי, אני מרגיש עכשיו הרבה יותר "בוגר" בהרבה מובנים

מערכת החינוך בישראל פרופ' עמי וולנסקי

המאמר סוקר את בעיות המדינה במערכת החינוך בישראל, תמונה מאוד לא מעודדת שכולי תקווה שתמונה זו תשתנה בעקבות ניסיון ההטמעה של רפורמת "האמת מערכת החינוך למאה ה-21" , ישנם חמישה אתגרים הניצבים בפני מערכת החינוך, המאמר נכתב לפני תקופה אך שינוי גדול לא נעשה בתקופה שעברה, חוששני שהמאמר כנראה יהיה רלוונטי לעוד הרבה שנים. אומנם נעשים ניסיונות לשינוי כמו אופק חדש, תוכנית התקשוב הלאומית,אבל הדרך עוד ארוכה .
מערכת החינוך בישראל הייתה ועודנה עומדת באתגרים קשים. מעמד המורה חייב להשתנות ועל זה אין מחלוקת: שכר נמוך יחסית, עומס בעבודה, ביקורת ציבורית, כל הגורמים האלה, אינם מעודדים והטובים להוראה בורחים מתחום זה.
הפערים החברתיים חייבים להצטמצם , מערכת החינוך הישראלית הייתה מערכת בלתי שוויונית כבר מיום היווסדה, אי שוויון בין יהודים לערבים, אי שוויון בין אשכנזים למזרחים דבר אשר גרם לפער עצום בין המגזרים השונים.
וכדי לטפל במצב שגרמנו במו ידינו אנו עדם לתוכניות ופרויקטים של אפליה מתקנת שבאים כביכול לתקן את המצב.
בנוסף לנאמר מעמדו של המורה התערער כאשר ההורים הפכו ממעורבים למתערבים, והמעבר מה"ידע במרכז" ל"ילד במרכז" גרם לביטול המורה כמחנך, כדמות הזדהות ומודל חיקוי לתלמיד, והפך להיות דמות חסרת השפעה דבר אשר גרם לירידה בהישגים
הפתרון הוא להחזיר למורה את כבודו האבוד, הערכתו וחשיבותו בחברה, לשפר את מעמדו חברתית וכלכלית " חשיבות המקצוע נמדד בשכרו ", להרחיב את סמכויות בית הספר והמורים אשר הם הבורג המרכזי בחינוך שהוא היסודות של המדינה, להפעיל תכניות לימודים מתאימה, לקבוע סטנדרטים ולהשקיע יותר רק אז יהיה חינוך והעלאה משמעותית בהישגים.
לדעתי, צריך להעלות את הדרישות לקבלת סטודנטים להוראה במכללות ובאוניברסיטאות וכך רק האנשים בעלי אישיות מתאימה, תרבות והשכלה גבוה יוגשו להתקבל למקצוע. ישנה תחושה שמקצוע ההוראה הפך להיות ברירת המחדל של הסטודנטים. דבר אשר צריך לדאוג לשנותו ולהחזיר את המורה למרכז.

חזון חדש לבית הספר!

בשונה ממאמרים אחרים שקראתי בנושא,מאמר זה מתייחס למערכת החינוך בתוך כל השינויים המהירים של המאה ה-21. מאמר זה בודק את השינויים שעל המערכת לעבור בעידן הנוכחי.
צ'אנג במאמרו כותב :"לפי פרדיגמת החינוך החדשה בבתי הספר, ראוי להפוך את התלמידים ואת הלמידה שלהם למותאמים אישית, מותאמים למקום וגלובליים".... לדעתי,משפט זה הוא הליבה של לימודי המגמה בה אני לומד-מגמת תקשוב ולמידה. כי כפי שנכתב במאמר "הלמידה מתרחשת בכל מקום ונמשכת כל החיים...תלמידים שונים יכולים ללמוד בסגנון שונה, יכולים ללמוד משפע מקורות בתוך בית ספרם ומחוצה לו"...

מתוך השתייכותי לתחום התקשוב אני נוטה להסכים עם הנאמר במאמר זה. לא כל התלמידים צריכים ויכולים ללמוד אותו דבר ובאותה שיטה, ואין לדעתי שום סיבה שתלמיד לא יוכל ללמוד בזמן ומקום חוץ מבית הספר .
על כך גם מדברת הגישה החדשנית, בשונה מהגישה המסורתית בה התלמיד יכול ללמוד רק במסגרת בית הספר והכיתה. אני מסכימה כי יש להתנתק מהשיטה המסורתית ולאמץ את השיטה החדשה בה צורת ההוראה של המורים תשתנה ותהיה: מותאמת אישית,מותאמת למקום וגלובלית.

בית הספר של העידן החדש צריך וחייב לדעתי לשנות את הגישה ואכן זה החזון החדש שמציע צ'אנג במאמרו. על בית הספר לספק סביבת לימודים חדשה שתתאים לתלמידים בעידן של התפתחות מהירה של טכנולוגיה,כלכלה,חברה ועוד. בית הספר צריך לשנות את הפרדיגמה מחינוך מסורתי קשור במקום לקראת חינוך משולש חדש( גלובלי,מותאם למקום ומותאם לתלמיד), הוא צריך לדעת לעשות שימוש נכון בתמיכה של טכנולוגיית מידע וסוגים שונים של יצירת קשרים מקומיים ועולמיים, במטרה לפתח את יכולת הלמידה העצמאית המשולשת של התלמידים ואת האינטליגנציות המרובות שלהם .

המאמר מסכם את הרעיון:" בית ספר בניהול עצמי באלף החדש שם לו למטרה לשפר את התהליך הפנימי כדי להשיג אחדים מיעדי בית הספר וגם להבטיח את הרלוונטיות לעתיד של שיטות ההוראה ושל פרדיגמת החינוך החדשה וליצור יעדים חדשים לבתי הספר ולתלמידים שלהם".

ולסיכום ,לדעתי ,כדי שבית הספר בעידן המודרני יהיה רלוונטי ,עליו להיות חדשני ומעניין. אין שום דרך להתחדש ללא הכנסת הטכנולוגיות גם לבית הספר.בנוסף,שינוי תפקיד המורה מזה שנותן מידע, לזה שמכוון להשגת המידע (ללמד את הילדים כיצד ללמוד נכון) כמובן שמדובר ביעדים חדשים ובאתגרים חדשים למורים ולתלמידים אך רק שינוי גישה מהגישה המסורתית לגישה חדשנית יכול להוביל תהליך שכזה.

למידה שיתופית – האם זה באמת עובד

לאחרונה, מעמד הלמידה השיתופית התחיל להתערער אצלי, עמדתי קיבלה חיזוק גם לאחרונה שצצו מחקרים שהראו הישגים טובים יותר בלמידה יחידנית.
כנראה שהתלמידים עדיין אינם בשלים כדי לנהל סוג למידה שכזו, במילים יותר בוטות הם עדיין אינם אחראים כדי להיות במעמד כזה.

שלא יובן אחרת – אני מאמינן בלמידה השיתופית. אני פשוט חושב שהתלמידים עדיין לא מבינים את חשיבותה. הם תופסים את הלמידה השיתופית כמשהו פיזי (יושבים ביחד וכל אחד עובד בנפרד), ולכן רוב השיחות ביניהם סובבות סביב חיי החברה שלהם ולא סביב הלמידה.

לאור הנאמר לעיל, אני תוהה האם צריך לעודד למידה שיתופית בכל מקרה? האם היא באמת תורמת תמיד? אולי צריך לשנות את הרכבי הקבוצות? או להגביל את מספר התלמידים?

בכל אופן, מנסיון, אני מאמין שלמידה שיתופית יעילה תוכל להתקיים ברגע שהתלמידים יעברו שינוי תפיסתי בקשר ללמידה שיתופית . אחרת אני לא רואה שום תועלת לתת לתלמידים לעבוד בצוות.

ספרים דגיטאלים- האם צריך לתקשב את הכל

המהפכה הדיגיטלית במערכת החינוך היא תהליך איטי ומורכב הסובל מעיכובים רבים. ישנו קושי ניכר לחבר בתי ספר לפס רחב ברשת האינטרנט עקב מחסור במשאבים ובתקציבים, ועל כן בתי ספר רבים לא יכולים להשתמש בספרי לימוד שהועלו לאינטרנט.
בנוסף ישנו קושי כלכלי להורים לממן רכישת מחשבים ניידים ועל כן רשויות מקומיות או משרד החינוך נמנעים מלחייב את מרבית ההורים ברכישת מחשב, ומרבית הפרויקטים הקיימים נסמכים על תרומות. לצד קשיים אלה קיימת התנגדות קשה מצד המוציאים לאור לאפשר העלאה של כל ספר לימוד לאינטרנט בשל פגיעה בזכויות יוצרים. ( מתוך הצעת חוק של חברת הכנסת עינת וילף)
לאחרונה עולים הרבה קולות בנוגע להפוך את ספרי הלימודים לדגיטאליים. בטענה שזה יעזור בתקשוב המערכת, ויוריד את הנטל הכללי על ההורים כי הספרים הדיגיטאליים יהיו יותר זולים מאחר ואין עלויות הדפסה והפצה.
נשאלת השאלה האם אנחנו באמת רוצים להפוך את כל המערכת למתוקשבת? האם אנחנו רוצים שהתלמידים יעשו הכל בנגיעת אצבע? האם אנחנו לא מפספסים משהו באמצע?
לא מספיק שהילדים מבלים את רוב זמנם ברשתות החברתיות, והמרקם החברתי הולך ונעלם?
האם ספרים דיגיטאליים יפגעו ביכולת המוטורית של התלמידים? האם ילד "דיגיטאלי" יכול להפוך לנגר, צייר או לפסל?
אנו בפני צומת מאוד חשוב, וצריך לעשות את כל השיקולים, ברמת רווח מול הפסד, ולהחליט האם צריך להפוך את כל הספרים לדיגיטאליים, אולי חלק מהם? או אולי להסתפק בשיעורים ומטלות מתוקשבות?

חשיבות המחשב בלימוד החשבון

מחקרים רבים שבדקו את יעילות המחשב בלימוד החשבון באוכלוסיות שונות של גיל הרך מראים שילדים הלומדים את אותם נושאים בתחום החשבון באמצעות המחשב מתקדמים יותר מהילדים שלומדים בכיתה בצורה רגילה. המחקרים מצביעים על כך שהילדים הלומדים מתמטיקה באמצעות המחשב מצליחים יותר, מתלהבים ומתעניינים יותר בשיעורים. הילדים מראים עמדה חיובית יותר לשיעורי מתמטיקה וגם הישגים גבוהים יותר. חשוב לציין שישנם מחקרים המצביעים על כך שלמידה באמצעות המחשב מפחיתה את רמת החרדה של הילדים כלפי שיעורי מתמטיקה. מחקרים אחרים מציינים שעבודה עם המחשב הביאה לשיפור כושר תכנון וארגון החשיבה, איסוף ועיבוד מידע, הסקת מסקנות, יחסי סיבה, פיתוח תפיסה וכד'. במשחק הלמידה חווייתית התלמיד לומד יותר וזוכר את החומד הנלמד לפרק זמן ארוך יותר. המשחק תורם לתהליך הלמידה בתחום הקוגניטיבי, משום שהוא מהווה אתגר. תוך כדי משחק מתרגלים המשתתפים את הנושאים הנלמדים
עשת(2006) "סביבה קונסטרוקטיביסטית ממוחשבת מאפשרת לתלמיד להבנות את הידע שלו מתוך נתונים ומידע שהוא דולה בעצמו. מחקרים בדקו את השפעותיו של תרגול באמצעות מחשב על התקדמותם של תלמידים חלשים בכיתות ה'-ט'. מבין ארבע עד חמש שעות לימוד שבועיות במתמטיקה, הוקדשה במשך כארבעה חודשים שעה אחת לתרגול דיפרנציאלי של מיומנויות אריתמטיות (כפל, חילוק, שברים, שטחים) בדפי עבודה ממוחשבים, בתוכנת ILS (Integrated Learning System). החוקרים השוו בין דו"חות ההתקדמות שסיפקה התוכנה לגבי כל תלמיד, לבין ההתקדמות כפי שנמדדה במבחני ההישגים הסטנדרטיים של קווינסלנד, אוסטרליה. בגיל הצעיר, המודל מאפשר חווית למידה, וכן מסייע להבנת מרחב תלת מימדי. (McRobbie et al., 2000)
על פי תרזה הררה (Herrera, T.) תלמידים אוהבים לשחק, משחקים הם כיף! אבל הם יכולים להיות גם הרבה יותר מזה. משחקים מספקים לתלמידים דרך לתרגל חישובים בסיסיים. לדוגמה, השינון החוזר הנחוץ כדי לשלוט בעובדות היסוד בחשבון, יכול להתבצע בצורה יעילה יותר כאשר תלמידים משחקים מאשר כאשר הם ממלאים דפי עבודה.בנוסף לכך שהם מאפשרים למורים להתחבר למוטיבציה הטבעית של ילדים לשחק, שימוש במשחקים מתמטיים בכיתה מספק יתרונות הוראה אחדים נוספים. על פי Kamii (1994), משחקים טובים יותר מדפי עבודה משום שהמשוב בהם מיידי ומגיע מעמיתים.

מערכות המידע- האם משרד החינוך משנה תפיסה.

לאחרונה אנו עדים לסביבות עבודה חדשות שמשרד החינוך משיק. (מדב"ס, משכית, מנבס"נט, יונת דואר ועוד המון)
מערכת הניהול המרכזית היתה עד כה מערכת המנב"ס (מערכת ניהול בית ספרית) שבה היה מתנהל כל בית הספר (תלמידים, מורים, הסעות, מקצועות, ציונים, הפקת תעודות ועוד..)
המערכת הינה סטאטית והגישה לה הינה מחמשב המזכירות בלבד.
במערכות המקוונות שצצו לאחרונה עשו קצת סדר, ולכל תחום ישנה מערכת נפרדת, מערכת אינטרנטית שהגישה לה מכל מקום.
מאחר והמערכות חדשות מדי פעם ישנה הדרכה מקוונת שמדגימה את השימוש במערכת. דבר אשר חוסך המוך זמן ומאמץ. וישנה תחושה של התייעלות במערכת
תמיכה טכנית ניתנה על ידי חברת טלדור, שלטעמי עשתה עבודה נהדרת, הן מפן הכנת קדם והן מפן תמיכה תוך כדי שיעור.
אני השתתפתי בהרבה שיעורים מקוונים בנושאים אלה, וההרגשה אחרי שיעור כזה הינה הרגשה של סיפוק, ההדרכה הייתה מאוד ברורה וממוקדת.
נראה שבמשרד החינוך שינו תפיסה, ועל זה מגיע להם ציון לשבח.
למרות ששיעור פנים אל פנים יכול לתרום יותר, עם זאת אין לבטל את הנוחות שמאפשרת הטכנולוגיה- למידה מכל מקום!!!