ספרים דגיטאלים- האם צריך לתקשב את הכל

המהפכה הדיגיטלית במערכת החינוך היא תהליך איטי ומורכב הסובל מעיכובים רבים. ישנו קושי ניכר לחבר בתי ספר לפס רחב ברשת האינטרנט עקב מחסור במשאבים ובתקציבים, ועל כן בתי ספר רבים לא יכולים להשתמש בספרי לימוד שהועלו לאינטרנט.
בנוסף ישנו קושי כלכלי להורים לממן רכישת מחשבים ניידים ועל כן רשויות מקומיות או משרד החינוך נמנעים מלחייב את מרבית ההורים ברכישת מחשב, ומרבית הפרויקטים הקיימים נסמכים על תרומות. לצד קשיים אלה קיימת התנגדות קשה מצד המוציאים לאור לאפשר העלאה של כל ספר לימוד לאינטרנט בשל פגיעה בזכויות יוצרים. ( מתוך הצעת חוק של חברת הכנסת עינת וילף)
לאחרונה עולים הרבה קולות בנוגע להפוך את ספרי הלימודים לדגיטאליים. בטענה שזה יעזור בתקשוב המערכת, ויוריד את הנטל הכללי על ההורים כי הספרים הדיגיטאליים יהיו יותר זולים מאחר ואין עלויות הדפסה והפצה.
נשאלת השאלה האם אנחנו באמת רוצים להפוך את כל המערכת למתוקשבת? האם אנחנו רוצים שהתלמידים יעשו הכל בנגיעת אצבע? האם אנחנו לא מפספסים משהו באמצע?
לא מספיק שהילדים מבלים את רוב זמנם ברשתות החברתיות, והמרקם החברתי הולך ונעלם?
האם ספרים דיגיטאליים יפגעו ביכולת המוטורית של התלמידים? האם ילד "דיגיטאלי" יכול להפוך לנגר, צייר או לפסל?
אנו בפני צומת מאוד חשוב, וצריך לעשות את כל השיקולים, ברמת רווח מול הפסד, ולהחליט האם צריך להפוך את כל הספרים לדיגיטאליים, אולי חלק מהם? או אולי להסתפק בשיעורים ומטלות מתוקשבות?

חשיבות המחשב בלימוד החשבון

מחקרים רבים שבדקו את יעילות המחשב בלימוד החשבון באוכלוסיות שונות של גיל הרך מראים שילדים הלומדים את אותם נושאים בתחום החשבון באמצעות המחשב מתקדמים יותר מהילדים שלומדים בכיתה בצורה רגילה. המחקרים מצביעים על כך שהילדים הלומדים מתמטיקה באמצעות המחשב מצליחים יותר, מתלהבים ומתעניינים יותר בשיעורים. הילדים מראים עמדה חיובית יותר לשיעורי מתמטיקה וגם הישגים גבוהים יותר. חשוב לציין שישנם מחקרים המצביעים על כך שלמידה באמצעות המחשב מפחיתה את רמת החרדה של הילדים כלפי שיעורי מתמטיקה. מחקרים אחרים מציינים שעבודה עם המחשב הביאה לשיפור כושר תכנון וארגון החשיבה, איסוף ועיבוד מידע, הסקת מסקנות, יחסי סיבה, פיתוח תפיסה וכד'. במשחק הלמידה חווייתית התלמיד לומד יותר וזוכר את החומד הנלמד לפרק זמן ארוך יותר. המשחק תורם לתהליך הלמידה בתחום הקוגניטיבי, משום שהוא מהווה אתגר. תוך כדי משחק מתרגלים המשתתפים את הנושאים הנלמדים
עשת(2006) "סביבה קונסטרוקטיביסטית ממוחשבת מאפשרת לתלמיד להבנות את הידע שלו מתוך נתונים ומידע שהוא דולה בעצמו. מחקרים בדקו את השפעותיו של תרגול באמצעות מחשב על התקדמותם של תלמידים חלשים בכיתות ה'-ט'. מבין ארבע עד חמש שעות לימוד שבועיות במתמטיקה, הוקדשה במשך כארבעה חודשים שעה אחת לתרגול דיפרנציאלי של מיומנויות אריתמטיות (כפל, חילוק, שברים, שטחים) בדפי עבודה ממוחשבים, בתוכנת ILS (Integrated Learning System). החוקרים השוו בין דו"חות ההתקדמות שסיפקה התוכנה לגבי כל תלמיד, לבין ההתקדמות כפי שנמדדה במבחני ההישגים הסטנדרטיים של קווינסלנד, אוסטרליה. בגיל הצעיר, המודל מאפשר חווית למידה, וכן מסייע להבנת מרחב תלת מימדי. (McRobbie et al., 2000)
על פי תרזה הררה (Herrera, T.) תלמידים אוהבים לשחק, משחקים הם כיף! אבל הם יכולים להיות גם הרבה יותר מזה. משחקים מספקים לתלמידים דרך לתרגל חישובים בסיסיים. לדוגמה, השינון החוזר הנחוץ כדי לשלוט בעובדות היסוד בחשבון, יכול להתבצע בצורה יעילה יותר כאשר תלמידים משחקים מאשר כאשר הם ממלאים דפי עבודה.בנוסף לכך שהם מאפשרים למורים להתחבר למוטיבציה הטבעית של ילדים לשחק, שימוש במשחקים מתמטיים בכיתה מספק יתרונות הוראה אחדים נוספים. על פי Kamii (1994), משחקים טובים יותר מדפי עבודה משום שהמשוב בהם מיידי ומגיע מעמיתים.

מערכות המידע- האם משרד החינוך משנה תפיסה.

לאחרונה אנו עדים לסביבות עבודה חדשות שמשרד החינוך משיק. (מדב"ס, משכית, מנבס"נט, יונת דואר ועוד המון)
מערכת הניהול המרכזית היתה עד כה מערכת המנב"ס (מערכת ניהול בית ספרית) שבה היה מתנהל כל בית הספר (תלמידים, מורים, הסעות, מקצועות, ציונים, הפקת תעודות ועוד..)
המערכת הינה סטאטית והגישה לה הינה מחמשב המזכירות בלבד.
במערכות המקוונות שצצו לאחרונה עשו קצת סדר, ולכל תחום ישנה מערכת נפרדת, מערכת אינטרנטית שהגישה לה מכל מקום.
מאחר והמערכות חדשות מדי פעם ישנה הדרכה מקוונת שמדגימה את השימוש במערכת. דבר אשר חוסך המוך זמן ומאמץ. וישנה תחושה של התייעלות במערכת
תמיכה טכנית ניתנה על ידי חברת טלדור, שלטעמי עשתה עבודה נהדרת, הן מפן הכנת קדם והן מפן תמיכה תוך כדי שיעור.
אני השתתפתי בהרבה שיעורים מקוונים בנושאים אלה, וההרגשה אחרי שיעור כזה הינה הרגשה של סיפוק, ההדרכה הייתה מאוד ברורה וממוקדת.
נראה שבמשרד החינוך שינו תפיסה, ועל זה מגיע להם ציון לשבח.
למרות ששיעור פנים אל פנים יכול לתרום יותר, עם זאת אין לבטל את הנוחות שמאפשרת הטכנולוגיה- למידה מכל מקום!!!