ספרים דגיטאלים- האם צריך לתקשב את הכל

המהפכה הדיגיטלית במערכת החינוך היא תהליך איטי ומורכב הסובל מעיכובים רבים. ישנו קושי ניכר לחבר בתי ספר לפס רחב ברשת האינטרנט עקב מחסור במשאבים ובתקציבים, ועל כן בתי ספר רבים לא יכולים להשתמש בספרי לימוד שהועלו לאינטרנט.
בנוסף ישנו קושי כלכלי להורים לממן רכישת מחשבים ניידים ועל כן רשויות מקומיות או משרד החינוך נמנעים מלחייב את מרבית ההורים ברכישת מחשב, ומרבית הפרויקטים הקיימים נסמכים על תרומות. לצד קשיים אלה קיימת התנגדות קשה מצד המוציאים לאור לאפשר העלאה של כל ספר לימוד לאינטרנט בשל פגיעה בזכויות יוצרים. ( מתוך הצעת חוק של חברת הכנסת עינת וילף)
לאחרונה עולים הרבה קולות בנוגע להפוך את ספרי הלימודים לדגיטאליים. בטענה שזה יעזור בתקשוב המערכת, ויוריד את הנטל הכללי על ההורים כי הספרים הדיגיטאליים יהיו יותר זולים מאחר ואין עלויות הדפסה והפצה.
נשאלת השאלה האם אנחנו באמת רוצים להפוך את כל המערכת למתוקשבת? האם אנחנו רוצים שהתלמידים יעשו הכל בנגיעת אצבע? האם אנחנו לא מפספסים משהו באמצע?
לא מספיק שהילדים מבלים את רוב זמנם ברשתות החברתיות, והמרקם החברתי הולך ונעלם?
האם ספרים דיגיטאליים יפגעו ביכולת המוטורית של התלמידים? האם ילד "דיגיטאלי" יכול להפוך לנגר, צייר או לפסל?
אנו בפני צומת מאוד חשוב, וצריך לעשות את כל השיקולים, ברמת רווח מול הפסד, ולהחליט האם צריך להפוך את כל הספרים לדיגיטאליים, אולי חלק מהם? או אולי להסתפק בשיעורים ומטלות מתוקשבות?

חשיבות המחשב בלימוד החשבון

מחקרים רבים שבדקו את יעילות המחשב בלימוד החשבון באוכלוסיות שונות של גיל הרך מראים שילדים הלומדים את אותם נושאים בתחום החשבון באמצעות המחשב מתקדמים יותר מהילדים שלומדים בכיתה בצורה רגילה. המחקרים מצביעים על כך שהילדים הלומדים מתמטיקה באמצעות המחשב מצליחים יותר, מתלהבים ומתעניינים יותר בשיעורים. הילדים מראים עמדה חיובית יותר לשיעורי מתמטיקה וגם הישגים גבוהים יותר. חשוב לציין שישנם מחקרים המצביעים על כך שלמידה באמצעות המחשב מפחיתה את רמת החרדה של הילדים כלפי שיעורי מתמטיקה. מחקרים אחרים מציינים שעבודה עם המחשב הביאה לשיפור כושר תכנון וארגון החשיבה, איסוף ועיבוד מידע, הסקת מסקנות, יחסי סיבה, פיתוח תפיסה וכד'. במשחק הלמידה חווייתית התלמיד לומד יותר וזוכר את החומד הנלמד לפרק זמן ארוך יותר. המשחק תורם לתהליך הלמידה בתחום הקוגניטיבי, משום שהוא מהווה אתגר. תוך כדי משחק מתרגלים המשתתפים את הנושאים הנלמדים
עשת(2006) "סביבה קונסטרוקטיביסטית ממוחשבת מאפשרת לתלמיד להבנות את הידע שלו מתוך נתונים ומידע שהוא דולה בעצמו. מחקרים בדקו את השפעותיו של תרגול באמצעות מחשב על התקדמותם של תלמידים חלשים בכיתות ה'-ט'. מבין ארבע עד חמש שעות לימוד שבועיות במתמטיקה, הוקדשה במשך כארבעה חודשים שעה אחת לתרגול דיפרנציאלי של מיומנויות אריתמטיות (כפל, חילוק, שברים, שטחים) בדפי עבודה ממוחשבים, בתוכנת ILS (Integrated Learning System). החוקרים השוו בין דו"חות ההתקדמות שסיפקה התוכנה לגבי כל תלמיד, לבין ההתקדמות כפי שנמדדה במבחני ההישגים הסטנדרטיים של קווינסלנד, אוסטרליה. בגיל הצעיר, המודל מאפשר חווית למידה, וכן מסייע להבנת מרחב תלת מימדי. (McRobbie et al., 2000)
על פי תרזה הררה (Herrera, T.) תלמידים אוהבים לשחק, משחקים הם כיף! אבל הם יכולים להיות גם הרבה יותר מזה. משחקים מספקים לתלמידים דרך לתרגל חישובים בסיסיים. לדוגמה, השינון החוזר הנחוץ כדי לשלוט בעובדות היסוד בחשבון, יכול להתבצע בצורה יעילה יותר כאשר תלמידים משחקים מאשר כאשר הם ממלאים דפי עבודה.בנוסף לכך שהם מאפשרים למורים להתחבר למוטיבציה הטבעית של ילדים לשחק, שימוש במשחקים מתמטיים בכיתה מספק יתרונות הוראה אחדים נוספים. על פי Kamii (1994), משחקים טובים יותר מדפי עבודה משום שהמשוב בהם מיידי ומגיע מעמיתים.

מערכות המידע- האם משרד החינוך משנה תפיסה.

לאחרונה אנו עדים לסביבות עבודה חדשות שמשרד החינוך משיק. (מדב"ס, משכית, מנבס"נט, יונת דואר ועוד המון)
מערכת הניהול המרכזית היתה עד כה מערכת המנב"ס (מערכת ניהול בית ספרית) שבה היה מתנהל כל בית הספר (תלמידים, מורים, הסעות, מקצועות, ציונים, הפקת תעודות ועוד..)
המערכת הינה סטאטית והגישה לה הינה מחמשב המזכירות בלבד.
במערכות המקוונות שצצו לאחרונה עשו קצת סדר, ולכל תחום ישנה מערכת נפרדת, מערכת אינטרנטית שהגישה לה מכל מקום.
מאחר והמערכות חדשות מדי פעם ישנה הדרכה מקוונת שמדגימה את השימוש במערכת. דבר אשר חוסך המוך זמן ומאמץ. וישנה תחושה של התייעלות במערכת
תמיכה טכנית ניתנה על ידי חברת טלדור, שלטעמי עשתה עבודה נהדרת, הן מפן הכנת קדם והן מפן תמיכה תוך כדי שיעור.
אני השתתפתי בהרבה שיעורים מקוונים בנושאים אלה, וההרגשה אחרי שיעור כזה הינה הרגשה של סיפוק, ההדרכה הייתה מאוד ברורה וממוקדת.
נראה שבמשרד החינוך שינו תפיסה, ועל זה מגיע להם ציון לשבח.
למרות ששיעור פנים אל פנים יכול לתרום יותר, עם זאת אין לבטל את הנוחות שמאפשרת הטכנולוגיה- למידה מכל מקום!!!

בלוגים כסביבה לימודית שיתופית

בלוגים הם אמצעי לפרסום תכנים עצמיים באינטרנט הנפוצים מאוד. אך עדיין יש תחושה שמורים רבים לא מודעים לפוטנציאל של הבלוגים כאמצעי חינוכי ליצירת עניין אצל תלמידים. מבדיקה שנערכה נמצא כי מרבית המורים המשתמשים בבלוגים כסביבת למידה עושים זאת במסגרת הוראת תלמידים מצטיינים. לדעתי בלוגים יכולים להיות סביבה לימודית מאתגרת גם לתלמידים בכיתות רגילות וגם בחינוך המיוחד.
באמצעות הבלוגים ניתן להגביר את האוטונומיה והעצמאות של התלמידים בכיתה ולהעצים אותם במסגרת הלמידה. יצירת בלוגים בכיתה מגבירה את המוטיבציה של התלמידים כאשר התחושה שהם יוצרים תוצר שהוא שלהם מתחזקת אצלם. העלאת תכנים דיגיטאליים לאינטרנט באמצעות הבלוג מאפשרת להם לשתף את חבריהם בכיתה וליצור למידת עמיתים. כך נוצרת בעצם שיתופיות בין עמיתים.
אפשר וקל לבדוק שכתיבה בבלוג פותחת ערוצי תקשורת, יוזמות, חיזוק הדימוי העצמי בכלל ובלמידה בפרט.
אני חושב שע"י יצירת בלוג יכול המורה ליצור מוטיבציה אינסופית להשגת מטרות שקשה להשיג אותם באמצעים אחרים שעומדים לרשותו של המורה.

"עלייתם של תהליכי סטנדרטיזציה והמחיר שהם גבו" פרופ' וולנסקי עמי

וולנסקי עמי מבקש במאמרו לחשוף את המקורות שהובילו למהלכי סטנדרטיזציה , אשר התפתחו מסוף שנות ה 80 והתפשטו במהירות למספר מדינות. המוקד העיקרי במאמר "עלייתם של תהליכי סטנדרטיזציה והמחיר שהם גבו" הוא שתי מדינות: ארה"ב ואנגליה.
המאמר בוחן כוחות שונים אשר נתנו השראה למהלכים לקראת הסטנדרטיים כמו: ביקורת ציבורית על ביצועים גרועים בבתי הספר, הניהול הנוקשה והמסורת החזקה של סטנדרטים במדינות מזרח אסיה אשר הובילו במבחנים הבינלאומיים.
במשך שני עשורים ובעיקר במשך שנות ה-80 וה-90 מערכות חינוך בקרב העולם המערבי אימצו לעצמם גישות ניהוליות המסתמכות על רעיון הגלובליזציה. פרדיגמה ניהולית חדשה זו מוצאת ביטוי בטווח רחב של רעיונות, ושיטות המתייחסות לניהול עצמי , העצמת ביה"ס, התפתחות מקצועית, מעורבות מוגברת יותר של הורים, ותפקיד מנהיגי ביה"ס
הניהול המדעי התייחס לעובדים כאל מכונה העובדת שצריכה לבצע משימות המתוכננות ומנוהלות ע"י ההנהלה.
סטנדרטיזציה הפכת להיות דבר נדרש החל מבתי"ס יסודי ועד לתיכון ולפיה העריכו את איכות ההוראה והשוויון. אימוץ גישה ניהולית מדעית נראה כפתרון למס' "מחלות" אשר "הציקו" למערכת החינוך.
במהלך שנות ה80 התעוררה ביקורת כלפי ביצועים ירודים של בתי ספר בעולם. התרחבות ההשכלה יצרה מס' הסתבכויות ודילמות שיש להתייחס אליהן, בין היתר שאלות של "איך ניתן לדרוש חינוך איכותי מתיכון ומעלה. כל אלה העלו את התחרות הכלכלית בין המדינות, הבטיחו מימון כלכלי רחב יותר לחינוך, והפך את מערכת החינוך ממערכת סלקטיבית ליותר שוויונית ויותר אנשים זכו ללמוד ולהגיע לרמות של השכלה גבוהה. כל אלה חייבו שינוי בגישה ובמדיניות הניהול.
מדינות שונות חלקו את הבעיות הנ"ל. הייתה תנועה לכיוון מדיניות מעורבת ,כן למסד סטנדרטים ולעשות בקרה על תוכנית הלימודים ומצד שני לתת יותר מרחב באופן קבלת החלטות כגון: מעורבות יותר גדולה של הורים בביה"ס גם בהחלטות ההנהלה הכוללת פיטורין והעסקה של צוות ההוראה, יצירת בתי ספר ייחודיים המתמחים בתחומים שונים, וניהול עצמי.
בארצות המערב מבחנים בכתב ובע"פ היוו את הבסיס למדידה "מדעית" במהלך שנות ה90 מבחנים אמריקאיים הפכו לחשובים בסוף שנות המאה. בשנות ה20 וה 50 אנשי חינוך ופסיכולוגים התחילו לפתח כלים אחרים להערכת התלמידים. זה הוביל לשני מבחנים חדשים: מבחני הישגים שהראו מה התלמיד יודע, ומבחני נטייה במטרה לנבא הישגים עתידיים.
בנוסף לא זאת בלבד שהסמכות הועברת מהמורים לממשלה אלא גם ביטלה את שיקול הדעת של בתי הספר בחלטה לאמץ את תוכנית הלימודים אם היא מתאימה או לא. .
הרעיון המרכזי של הסטנדרטים הוא שהם יהיו בשימוש ע"י כל בתי הספר והאוניברסיטאות באמריקה. זה יאפשר אחידות בהצגת ידע, מיומנויות ועמדות בכל מוסדות החינוך.
במלים אחרות, לא הייתה הסטנדרטים, כשלעצמם, אלא עם הדרך שבה הם היו משולבים - או לא - עם הצרכים של המקצוע ועידוד של התלמידים. יתר על כן, המתנגדים לא טענו נגד הרעיון של סטנדרטים. במקום זאת, הם תקפו את הכמות העצומה של תקנים שהוכנסו לחוות את בית הספר, אשר לאחר מכן הפכה ממוקדת הרבה יותר על בחינות ולא על לימוד לשמה.

"ארגון, שוק וקהילה – אסטרטגיות שינוי - מהי דרך הפעולה המיטבית לשינויים עמוקים בבית הספר?" תומס ג' סרגו'בני

תומס ג' סרגו'בני במאמרו: "ארגון, שוק וקהילה – אסטרטגיות שינוי - מהי דרך הפעולה המיטבית לשינויים עמוקים בבית הספר?" טוען כי, אסטרטגיות של ארגון ושל שוק טובות לייצר שינוי בבית-הספר לטווח קצר בלבד; ואילו אסטרטגיה קהילתית, לעומת זאת, טובה ליצירת שינויים עמוקים בליבה התפעולית של בית הספר.
עוד מוסיף סרג'ובני שמעטים בתי הספר שיש בהם שינויים עמוקים ועל מנת שיהיה כך יש צורך בכינון מחודש של נופי החשיבה.
כדי לחולל שינוי זה צריך להשתמש בכל מיני כוחות והן: הכוח הבירוקרטי, אישי, השוק, המקצועי, התרבותי והדמוקרטי. כדי שיתחולל שינוי עמוק על ידי הכוחות שנזכרו , צריך שהאסטרטגיות ישפיעו על משתני התיווך המרכזיים , לכן הכוחות שמשפיעות על משתני התיווך הן המקצועיים, תרבותיים ודמוקרטים מכיוון שהם קשורים בקשר הדוק עם משתני התיווך.
הכוונה למסגרות מחשבתיות המובלעות שבאמצעותן אנו משווים לעצמנו את מציאות התיווך הבית ספרית ואת מקומנו בה.
כל הגורמים מסכימים שהשינוי לא יבוא בלי תמורה הולמת למורים, המורים יתנהגו כאילו יש שינוי אך ללא תמורה השינוי האמיתי לא יתחולל.
הרפורמות המשתנות ומעמיסות על המורה בדרך או אחרת גורמות למורים לרצות תגמול לקבלת השינוי. "הזלזול" במורים ונישלום מעמד גבוה בחברה, וחוסר תמורה כספית הולמת גורמים למורים לדחות כל שינוי.
לדעתו של סרג'ובני כוחות שינוי המבוססים על התפיסה שרואה בבתי ספר קהילתיים הם יחוללו בו את השינוי וישפיעו לטווח הארוך, אם תלמידים, הורים ומנהלים ישולבו ויהיו עמיתים הקשורים יחדיו באמנות חברתיות שמגדירות בית ספר שהוא קהילה דמוקרטית יהיה שינוי.
לדעתי, על מנת להוביל שינוי שכזה, מנהל בית הספר צריך להאמין במהלך, ולדעת להאגד סביבו את כל הגורמים הרלוונטיים. ולא לשכוח שהגורם העיקרי שיחולל את השינוי הם המורים לכן המנהל וכל הגורמים צריכים לראות ולשמוע מה הצרכים שלהם ומה צריך לעשות כדי שהשינוי יהיה אפקטיבי.

The city and country school: A progressive paradigm

במאמר של סוזן מל מודגש ההתייחסות של בית הספר לילד, ישנו דגש ברור על צרכיו של הלומד, שיטת הלימוד הייתה בהשראת הסביבה הקרובה והטבעית של הילדים. ההתקדמות של התלמידים הינה בקצב שונה ולפי יכולת האישית של כל תלמיד, אך הייתה חלוקה ברורה של שלוש שכבות גיל.
בית הספר מהווה תחלופה למי שחיפש בית ספר שהלמידה בו אינה למידה מסורתית, אומנים וסופרים שמחו לשלוח את ילדיהם לבית הספר, אך היו גם עוד אנשים שהיו מרוצים מאיך שהבית ספר מתנהל.
החזון של פארט, המבוסס על התיאוריה של ג'ון דיואי, שלפי תיאוריה זו הילד צריך ללמוד, לחוות ולהתנסות.
אני מאוד מסכים עם הגישה הזו, אני חושב שבלמידה המסורתית פעמים רבים אנו מדברים עולם אחר שהוא לא עולמם של הילדים וזה מה שגורם להיות מתוסכלים.
לפי דעתי למידה בסביבה שהיא הסביבה הטבעית והקרובה לילדים יכול לטפח תלמידים יותר פעילים ובוגרים יותר יעילים לחברה.
אני נוטה לא להסכים איתה על דרך התייחסותה לצוות החינוכי בבית ספר שלה לפי שיטת הלימוד הזאת , מה גם שבחרה בחוסר סבלנות והרגשה שהם לא שותפים מלאים לתהליך הלימודי המשותף .
לדעתי שילוב של בית ספר דמוקרטי ובית ספר מסורתי במינון הנכון יכול להיות מאוד יעיל וייתן תפוקה מקסימלית, במיוחד אחרי שנקבע כללים ברורים למה מותר ומה אסור.

המשבר במערכת החינוך- גורמים והצעות לפתרון?

זה לא סוד שמערכת החינוך בישראל נמצאת בסוג של משבר, בקורס של פרופסור דוד חן "מדעי החינוך במאה העשרים ואחת" דנו בסוגיה מהו בעצם משבר בחינוך?
בתקופת משבר יש צורך בחשיבה אסטרטגית – שיטתית, אשר עונה על שתי שאלות עיקריות:
1. מה צריכות להיות מטרותיה של מערכת החינוך כיום?
2. לאור מטרות אלו, מהן ההגדרות של הפרמטרים היסודיים של החינוך שיכולות להביא להשגה מרבית של המטרות הרצויות?
הסימנים למשבר נמצאים בכל מקום :רמת האלימות בבתי הספר, ההישגים של התלמידים במבחנים הבינלאומיים, הפערים הכלכליים, התרבותיים והדיגיטאליים, הרפורמות שצצות בזו אח זו, שבאות לתקן ולאחר זמן קצר מתברר שהיו כשלון חרוץ.
המשתנים הנחשבים לגורמי המשבר העיקריים בימינו:
בעיות ארגוניות- מבניות, בעיות מנהיגות וניהול, בעיות בתוכניות הלימוד, בעיות כלכליות (תקציב, משכורות, השקעות), פערים כלכליים בין התלמידים.
הסרטון הבא מדבר על דרכי השיפור של מערכת החינוך בישראל על ידי שינוי מעמדו של המורה, תגמול הולם, הכשרה מקצועית, צמצום מספר התלמידים בכיתות, הוא מתייחס גם למעמדו של המנהל כדמות מובילה.
לדעתי, בהחלט צמצום הפערים בין התלמידים , הקצאת משאבים עשוי להוביל להישגים גבוהים בכל הבחינות.

שוב ושוב חוזרת הרפורמה- Larry Cuban

במאמר של לארי קיובן הוא מדגיש ומנתח את סוגיית הרפורמות הבית ספריות החוזרות, הכתוב מציג מספר דוגמאות של רפורמות שנעשו בעבר, והוא מסביר את חזרתן של רפורמות בית ספריות.
מאחר ואין הסבר ליציבותן של רפורמות שנעשו בעבר, ולתחלופה של רפורמות בפרקי זמן קצרים יחסית, מציג הכותב הסברים אחרים להופעתן של החוזרות של הרפורמות, הסברים אלה הם הגיוניים אך אינם מוכחים לכן הן יכולות להישאר בגדר טענות אך לא עובדות מוכחות.
נקודה חשובה מאוד בעיני שמציג הכותב היא שמעטות הרפורמות שנועדו לשנות משהו בכיתה שאכן חוצות את סף הכיתה ונשארות בתוכה. לקובעי מדיניות, למורים, לפקידים מקצועיים ולחוקרים חשוב להבין מדוע רפורמות חוזרות אבל מצליחות לעתים נדירות בלבד לשנות מן היסוד את שגרות החינוך הבית-ספרי
אי הבנה של הגורמים האמתיים עלולה לגרום ליישום רפורמות לא מתאימות, וכך לגרום לבזבוז הרבה אנרגיות ומשאבים ולייאוש ותסכול משינויים.
ניתן לשפר את המצב הקיים ע"י חקירה וניתוח של רפורמות קיימות ושיפורן או אימוצן. אפשר לעשות גם ע"י לימוד ארוך טווח של רפורמות בניהול, במבנים בית ספריים, בקוריקולום ובהוראה.
אני נוטה מסכים עם הפתרונות שהכותב מציג בקשר לרפורמות בית ספריים אך מופתע במידה רבה שהממצא שהוא מציג שמעטות הרפורמות שנועדו לשנות משהו בכיתה שאכן חוצות את סף הכיתה ונשארות בתוכה..
לדעתי האפשרות לניתוח של רפורמות קיימות שיושמו במקומות מסוימים והתאמתן למקומות אחרים אחרי שהסקנו את המסקנות ולקחנו את כל הגורמים בחשבון יכולה להוות פתרון נכון ויעיל לרפורמות חדשות.

החינוך והתקשוב במאה ה -21

מערכת החינוך ושילוב המחשב בתהליכי ההוראה מנהלים "רומן" כבר מספר שנים.
בתחילה היו המחשב משמש רק את ההנהלה והמזכירות ואני זוכר את הימים שבהן היה מחשב אחד בכל בית ספר.
לאחר מכן, הגיעה תקופה חדשה שבה בתי הספר מוחשבו, הוכנס עולם תוכן באמצעות לומדות שסיפקו תוכן פדגוגי וכל זאת במטרה לגרום לשינוי ברמת ההישגים של התלמידים בביה"ס.
החשיפה של התלמידים לעולם התקשוב הביאה לכך שהיה צורך בקיום הכשרות לצוות המורים בהכרה של תוכנות ולומדות, בחשיפת השימושים האפשריים שניתן לבצע באמצעות המחשב.
ובנקודה מסויימת נוצר שבר, לאחר השקעה של משאבים כספיים ואנושיים, הייתה דעיכה שחלקה היה נעוץ בעצם העובדה שלא ניתנו משאבים לתפעול שוטף של המערכות הממוחשבות ובבתי ספר רבים הושם דגש על תחומים אחרים.
היום מערכת החינוך נמצאת בנקודה אחרת בתחום התקשוב. השאיפה היום לגרום לנגישות של עולם המידע הרחב, לאפשר לתלמידים ולצוות החינוכי כלים לארגון יעיל של הידע, ליצור מוטיבציה וכל זאת כדי לקדם את הלומד לנקודה גבוהה יותר ולשיפור רמת ההישגים שלו.
ישנה הרגשה שאנחנו בדרך הנכונה, עצם זה שאנחנו נמצאים בחוג לימודי תואר שני תחת הכותרת "תקשוב" מעיד על הצהרת הכוונות של הדרגים העליונוים
עם צאת הפעימה השנייה של הפרוויקט הלאומי לתקשוב "התאמת מערכת הינוך למאה ה-21" אני מקווה כי הפעם מעבר להצטידות יושם דגש עגש על השימוש וההכרה בכלים, הרחבת עולם הטכנולוגי של המורים.
כמו כן, ברור לי כי תהליך הטמעה משמעותי יתרחש רק לאחר שנדע להתייחס לכל המיומנויות והכישורים הנדרשים מצוות ההוראה בתחום התקשוב תוך שילוב מושכל שלהם בתכנים ומיומנויות למידה.

התוכנית הלאומית לתקשוב- האם האמצעי הופך למטרה

כרכז תקשוב בבית ספר שהצטרף לתוכנית הלאומית לתקשוב בפעימה הראשונה, אני מאוד חושש מעתידה של התוכנית, ומאוד בפסק אם התוכנית תשיג את המטרות והיעדים אליה כוונה.
כרכז תקשוב אשכול השנה, מהמפגשים שכבר התקיימו בקיץ, וההתרשמות שלי מההתנהלות של הפרוייקט בשנה שעברה, נראה במשרד החינוך לא למדו מהטעויות של הפעימה הראשונה, והם ממשיכים באותו קו בדיוק.
האם 30 שעות השתלמות (שמבחינה מעשית המורים במקרה הטוב, לומדים 18-20 שעות נטו)האם השתלמות כזו מספיקה להכשיר את המורים (שחלקם חסר כל ידע או רקע במחשבים)
לעומתנו התוכנית הלאומית של הונגקונג (תוכנית חומש) שבמשך שנתיים נדרשו המורים לעבור הכשרה בארבע רמות שונות של מיומניות, ורק אחרי זה החל שלב ההצטיידות.
ישנה הרגשה שצלנו האמצעי הופך למטרה, והיעד של משרד החינוך הוא לצייד את בתי הספר במחשבים למורים במקרנים בכיתות כדי שויזואלית הכיתה תיראה מתוקשבת, אך מעשית חלק גדול מהציוד עומד שומם וללא כל שימוש.
על משרד החינוך לעשות חושבים מחדש ולהחליט האם הם באמת רוצים להוביל את מערכת החינוך לחדשנות בתקשוב או להשאר עם אותה גישה של המאה שעברה, בתוספת ציוד מתקדם בכיתה שעומד ללא שימוש ומורים לא מוכשרים.

מידענות- מיומניות שרוכשים

האינטרנט כיום הוא מקור המידע העיקרי עבור כולנו, תלמידים רבים מופנים היום ע״י המורים שלהם לאינטרנט לשם ביצוע עבודות חקר או כל משימה אחרת.
תם עידן האינצקלופדיות המסורתיות והחיפוש בספריות הולך ונעלם...
כידוע לכולם, לא כל המידע באינטרנט הוא נכון, אמין, מהיימן או תקף ורוב התלמידים לא מודעים לנקודה זו.
בעקבות כך נוצר הצורך לרכוש את מיומנות המידענות, שבאמצעותה ניתן ללמוד לאתר, לנהל, לעבד ולייצג מידע בדרכים שונות.
תחום המידענות היא תחום לא חדש, תחום זה קיים לפני האינטרט ואפילו לפני המצאת המחשב, אך קיבלה משמעות חדשה בעקבות חידושים אלה.
המידענות הופכת לחשובה בגלל כמות המידע העצומה של מידע זמין ולא מבוקר.
לכן לפי דעתי ישנו צורך דחוף ללמד את התלמידים את מיומניות החיפוש וניהול המידע באינטרנט, כיי כיום רוב התלמידים מקלידים את מילת החיפוש בגוגל ופונים לשלושת האתרים הראשונים ברשימה...
לכן על מנת לגדל תלמיד אוטונומי וחוקר באמת ישנו צורך ללמד אותו את המיומניות הנ״ל

התוכנית הלאומית לתקשוב... לאן

עם צאת הפעמיה השניה של התוכנית הלאומית לתקשוב ״התאמת מערכת החינוך למאה ה-21״, אתמול נכחתי במפגש היכרות עם רכזי אשכול ורכזי תקשוב..
הידוע לכולם משרד החינוך השקיע מליארדים ומשרד החינוך משקיע מאאמצים רבים ותולה הרבה תקוות בתוכנית הזו
מהתרשמות ראשונית מהמפגש, המצב מאוד מדאיג..
יש נו מחדל גדול בבחירת רכזי האשכול ורכזי התקשוב..
חלק גדול מרכזי התקשוב אין להם את הידע המינימאלי הנדרש או היכולת להוביל צוות שלם לתוכנית רצינית שכזו.
חלקם מונו כרכזי תקשוב רק בגלל קרבתם למנהל או רק בשביל למלא משבצת..
ואני תוהה, הרי במשרד החינוך מקפידים שרכז התקשוב יגיש את כל תעודות ההסמכה שלו בנוסף למסמך קורות חיים מפורט, ישנה הרגשה שלא מיחיסים לזה שום חשיבות...
הייתי מצפה שבחירת כוח האדם, לפחות הצוות המוביח, תהיה מאוד קפדנית, כי הרי הם אלה שיובילו את התהליך להצלחה או כשלון.
כמו כן המשרד לא השקיע במנהלים, היה צורך להטמיע את. התוכנית אצל המנהלים ולקבוע ספים יותר נוקשים לשלב ההצטיידות...
אני מקווה שהאחראים יתעשטו וינהגו בהתאם לתקציבים שהשקייעו ושלא תהיה הרגשה שעושים תוכנית רק בשביל להשוויץ בפני הממשלה על העתיד הורוד שיהיה כאן ובפועל כל הדרכים מובילות לכשלון חרוץ.

הפער הדגעטאלי- המכשול לכל תוכנית

אני מלמד בבית ספר שהתלמידים מגיעים אליו מרקעים סוציואוקונומיים שונים, ישנם ילדים שיש להם שניים ושלושה מחשבים בבית לעומת תלמידים שאין להם חשמל קבוע. מצב זה יוצר סיטואציה של פער דגיטאלי עצום בתוך הכיתה פערים שקשה לגשר ביניהם גם לאורך כל השנה, כי גם אם חלק מהתלמידים רוכשים ידע ומיומניות שיכולים להסתדר במהלך השיעור הרגיל, התלמידים האחרים או שכבר התקדמו בשיעור, או שהם ״תקועי״ ומחכים לתלמידים האחרים, דבר אשר גורם להם להתעסק בדברים אחרים, או להפריע להאחרים, או לכנס ולתעסק בדברים שהמורה לא מעוניין שיכנסו לשם.
מצב זה נכון גם לכל קטיגוריה, כך למשל קבוצת מורים שמשתתפים בהשתלמויות, ברוב המקרים ישנו פער דגיטאלי עצום בין המשתתפים, דבר אשר גורם להשתלמות לא להיות יעילה ולהתעסק בדבריים בסיסיים שלא שייכים לתוכנית ההשתלמות , והמשתלמים המתקדמים מרגישים שנוכחותם מיותרת והם מתחילים להשתעמם ולזלזל בהשתלמות.
לפי דעתי צריך לפני כל השתלמות למפות את הידע של המשתלמים, ולחלק אותם לפי רמות הידע שלהם, גם אם המצב מצריך קיבוץ קבוצות מכמה בתי ספר או איזורים.
ולהתקדם עם המשתלמים לפי רמת הידע שלהם.
כך תהיה ההשתמות הרבה יותר אפקטיבית.

הערכת סרטון ושילובו בהוראה

סרטונים יכולים להוות ערך מוסף ללמידה, אשר בעזרתם אפשר להמחיש תופעה או להשתמש בהם לכל מטרה אחרת.
הוכח מדעית שסרטון יכול לתרום מאוד לתרום לחוויה הלמידה בעזרת המימד הויזואלי שהוא מוסיף.
לאחרונה אני מרגיש שאנו רוכשים במהלך הלימודים לפעמים באופן לא מודע כלים שמאוד עוזרים לנו בקבלת ההחלטות ומאוד מסייעים לנו בתהליך הלמידה.
לאחרונה התנסיתי בבחירת סרטון והערכתו לפי קריטריונים וכללים נקבעו מראש.
בתהליך היפוש אחר סרטון מתאים הייתי מעריך אותו כבר בצפייה (לפי הקריטריונים שרכשנו)והייתי מחליט האם סרטון זה מתאים לא.
לפי דעתי קריטריונים אלה מהווים כלי מאוד שוב בשילוב סרטון ובקבלת ההחלטה האם סרטון שבחרתי מתאים לתוכן שבחרתי ותורם ללימדה.

גוגל דוקס בשירות הלמידה

במסגרת עבודתי כרכז תקשוב, במהלך אחד ההשתלמויות שעברתי הכרתי את גוגל דוקס, אך רק את כלי הטפסים בגוגל דוקס, במהלך הלימודים לתואר שני נחשפתי יותר לשאר האפשריות שמספק הכלי, לכן בעבודה של ד"ר אלון הסגל החלטתי לנתח את הסביבה של גוגל דוקס, בכדי להכיר אותה יותר לעומק.
אחרי הניתוח אני חושב שזהו כלי עזר נהדר אשר יכול לתרום הרבה לתהליך הלמידה, הן של צוות המורים והן של התלמידים וזה מתבטא בהקניית מיומניות שונות כמו למידה שיתופית, יכולת ביטוי עצמי ושיפור יכולת הכתיבה ואפילו העלאת הבטחון העצמי אצל התלמידים.
מה עוד והטכנולוגיה הזו הינה נגישה והשימוש בה הינו קל ופשוט.
בכל שנה בבית הספר ההנהלה מחלקת למורים דף היערכות לשנה הבאה, ובו המורים מפרטים את היקף המשרה שלהם, יום חופשי אם יש, תאריך חופשת לידה משוער וכו...
בגלל שהצוות שלנו גדול (56 מורים) נוצר קושי לארגן את הבקשות של המורים ולהתחשב בכולם כי כל פעם צריך לחזור לדפים המודפסים ולחפש.
אני כרכז תקשוב בבית הספר בניתי טיוטה של טופס כזה בגוגל דוקס והצגתי אותו בפני המנהל והסברתי לו את התועלת של הטופס ואת הקלות שבה המורה ממלא את הטופס.
אני חייב לציין שהמנהל מאוד התלהב מהרעיון, והשנה את אנו מתכוונים להפיץ המורים את הטופס כממוחשב.
דבר אשר יכול לתרום רבות לאיסוף וארגון המידע שאני צריכים.
ולסיום הנה סרטון שממחיש את החוזקה של הכלי..

האייפון... הרבה יותר מטלפון

בזמן האחרון אנו עדים לתופעה שלא הייתה כמותה בעבר... לתופעה זו קוראים "האייפון"
כל הזמן שווקו טלפונים ניידים עם מלא פונקציות חדשות, אך אף פעם לא הייתה היענות היסטרית למוצר כמו שזה קורה לאייפון...
מהסביבה הקרובה אלי אני יכול להעריך ש 20% מהאנשים שאני מכיר שמשתמשים בטלפון נייד החליפו לאייפון.
חלק גדול מהם אינו מודע לרוב הפונקציות ולאופציות שהאייפון מאפשר...
מהחוויה האישית שלי אני יכול לספר שעד לפני חצי שנה בערך היינו יושבים ״בדיוואן״ שהוא מקום בו מתאספת המשפחה המורחבת או החמולה ומדברים על נושאים אקטואלים, לרוב שקשורים ליישוב... "הדיוואן" משמש גם למפגשי חברה שבו מחליפים חוויות...
בזמן האחרון יש תופעה מדאיגה בעיני שחלק גדול מבאי ״ הדיוואן״ מגיעים ופשוט לא מדברים אף מילה, ואני לא מגזים, כי כל אחד שקוע באפליקציה שלו... דבר אשר עלול לפחות חיכוך בים האנשים ולרסק את המרקם החברתי.
יש הרבה משתמשים רוכשים אייפון כי הם חושבים שהאייפון הינו סטטוס
לדעתי האייפון מחולל מהפכה תרבותית וחברתית שאת הנזק שלה נראה בעתיד הקרוב...


 

האם ביקרת בבלוגר לאחרונה...

הפוסט הראשון בבלוג הראשון

שלום לכלולם

זהו הפוסט הראשון שלי...

זהו ההתנסות הראשונה שלי בבלוג, שמעתי עליו אבל לא הצלחתי להבין מה ההבדל בינו לבין אתר אישי

עכשיו אני מתחיל להבין את ההבלים

אני מקווה שהבלוג יהווה עבורי עוד דרך להציג את עמדותיי ויהווה עוד כלי לשיתוף חומרים.