חזון חדש לבית הספר!

בשונה ממאמרים אחרים שקראתי בנושא,מאמר זה מתייחס למערכת החינוך בתוך כל השינויים המהירים של המאה ה-21. מאמר זה בודק את השינויים שעל המערכת לעבור בעידן הנוכחי.
צ'אנג במאמרו כותב :"לפי פרדיגמת החינוך החדשה בבתי הספר, ראוי להפוך את התלמידים ואת הלמידה שלהם למותאמים אישית, מותאמים למקום וגלובליים".... לדעתי,משפט זה הוא הליבה של לימודי המגמה בה אני לומד-מגמת תקשוב ולמידה. כי כפי שנכתב במאמר "הלמידה מתרחשת בכל מקום ונמשכת כל החיים...תלמידים שונים יכולים ללמוד בסגנון שונה, יכולים ללמוד משפע מקורות בתוך בית ספרם ומחוצה לו"...

מתוך השתייכותי לתחום התקשוב אני נוטה להסכים עם הנאמר במאמר זה. לא כל התלמידים צריכים ויכולים ללמוד אותו דבר ובאותה שיטה, ואין לדעתי שום סיבה שתלמיד לא יוכל ללמוד בזמן ומקום חוץ מבית הספר .
על כך גם מדברת הגישה החדשנית, בשונה מהגישה המסורתית בה התלמיד יכול ללמוד רק במסגרת בית הספר והכיתה. אני מסכימה כי יש להתנתק מהשיטה המסורתית ולאמץ את השיטה החדשה בה צורת ההוראה של המורים תשתנה ותהיה: מותאמת אישית,מותאמת למקום וגלובלית.

בית הספר של העידן החדש צריך וחייב לדעתי לשנות את הגישה ואכן זה החזון החדש שמציע צ'אנג במאמרו. על בית הספר לספק סביבת לימודים חדשה שתתאים לתלמידים בעידן של התפתחות מהירה של טכנולוגיה,כלכלה,חברה ועוד. בית הספר צריך לשנות את הפרדיגמה מחינוך מסורתי קשור במקום לקראת חינוך משולש חדש( גלובלי,מותאם למקום ומותאם לתלמיד), הוא צריך לדעת לעשות שימוש נכון בתמיכה של טכנולוגיית מידע וסוגים שונים של יצירת קשרים מקומיים ועולמיים, במטרה לפתח את יכולת הלמידה העצמאית המשולשת של התלמידים ואת האינטליגנציות המרובות שלהם .

המאמר מסכם את הרעיון:" בית ספר בניהול עצמי באלף החדש שם לו למטרה לשפר את התהליך הפנימי כדי להשיג אחדים מיעדי בית הספר וגם להבטיח את הרלוונטיות לעתיד של שיטות ההוראה ושל פרדיגמת החינוך החדשה וליצור יעדים חדשים לבתי הספר ולתלמידים שלהם".

ולסיכום ,לדעתי ,כדי שבית הספר בעידן המודרני יהיה רלוונטי ,עליו להיות חדשני ומעניין. אין שום דרך להתחדש ללא הכנסת הטכנולוגיות גם לבית הספר.בנוסף,שינוי תפקיד המורה מזה שנותן מידע, לזה שמכוון להשגת המידע (ללמד את הילדים כיצד ללמוד נכון) כמובן שמדובר ביעדים חדשים ובאתגרים חדשים למורים ולתלמידים אך רק שינוי גישה מהגישה המסורתית לגישה חדשנית יכול להוביל תהליך שכזה.

The city and country school: A progressive paradigm

במאמר של סוזן מל מודגש ההתייחסות של בית הספר לילד, ישנו דגש ברור על צרכיו של הלומד, שיטת הלימוד הייתה בהשראת הסביבה הקרובה והטבעית של הילדים. ההתקדמות של התלמידים הינה בקצב שונה ולפי יכולת האישית של כל תלמיד, אך הייתה חלוקה ברורה של שלוש שכבות גיל.
בית הספר מהווה תחלופה למי שחיפש בית ספר שהלמידה בו אינה למידה מסורתית, אומנים וסופרים שמחו לשלוח את ילדיהם לבית הספר, אך היו גם עוד אנשים שהיו מרוצים מאיך שהבית ספר מתנהל.
החזון של פארט, המבוסס על התיאוריה של ג'ון דיואי, שלפי תיאוריה זו הילד צריך ללמוד, לחוות ולהתנסות.
אני מאוד מסכים עם הגישה הזו, אני חושב שבלמידה המסורתית פעמים רבים אנו מדברים עולם אחר שהוא לא עולמם של הילדים וזה מה שגורם להיות מתוסכלים.
לפי דעתי למידה בסביבה שהיא הסביבה הטבעית והקרובה לילדים יכול לטפח תלמידים יותר פעילים ובוגרים יותר יעילים לחברה.
אני נוטה לא להסכים איתה על דרך התייחסותה לצוות החינוכי בבית ספר שלה לפי שיטת הלימוד הזאת , מה גם שבחרה בחוסר סבלנות והרגשה שהם לא שותפים מלאים לתהליך הלימודי המשותף .
לדעתי שילוב של בית ספר דמוקרטי ובית ספר מסורתי במינון הנכון יכול להיות מאוד יעיל וייתן תפוקה מקסימלית, במיוחד אחרי שנקבע כללים ברורים למה מותר ומה אסור.