למידה שיתופית – האם זה באמת עובד

לאחרונה, מעמד הלמידה השיתופית התחיל להתערער אצלי, עמדתי קיבלה חיזוק גם לאחרונה שצצו מחקרים שהראו הישגים טובים יותר בלמידה יחידנית.
כנראה שהתלמידים עדיין אינם בשלים כדי לנהל סוג למידה שכזו, במילים יותר בוטות הם עדיין אינם אחראים כדי להיות במעמד כזה.

שלא יובן אחרת – אני מאמינן בלמידה השיתופית. אני פשוט חושב שהתלמידים עדיין לא מבינים את חשיבותה. הם תופסים את הלמידה השיתופית כמשהו פיזי (יושבים ביחד וכל אחד עובד בנפרד), ולכן רוב השיחות ביניהם סובבות סביב חיי החברה שלהם ולא סביב הלמידה.

לאור הנאמר לעיל, אני תוהה האם צריך לעודד למידה שיתופית בכל מקרה? האם היא באמת תורמת תמיד? אולי צריך לשנות את הרכבי הקבוצות? או להגביל את מספר התלמידים?

בכל אופן, מנסיון, אני מאמין שלמידה שיתופית יעילה תוכל להתקיים ברגע שהתלמידים יעברו שינוי תפיסתי בקשר ללמידה שיתופית . אחרת אני לא רואה שום תועלת לתת לתלמידים לעבוד בצוות.

בלוגים כסביבה לימודית שיתופית

בלוגים הם אמצעי לפרסום תכנים עצמיים באינטרנט הנפוצים מאוד. אך עדיין יש תחושה שמורים רבים לא מודעים לפוטנציאל של הבלוגים כאמצעי חינוכי ליצירת עניין אצל תלמידים. מבדיקה שנערכה נמצא כי מרבית המורים המשתמשים בבלוגים כסביבת למידה עושים זאת במסגרת הוראת תלמידים מצטיינים. לדעתי בלוגים יכולים להיות סביבה לימודית מאתגרת גם לתלמידים בכיתות רגילות וגם בחינוך המיוחד.
באמצעות הבלוגים ניתן להגביר את האוטונומיה והעצמאות של התלמידים בכיתה ולהעצים אותם במסגרת הלמידה. יצירת בלוגים בכיתה מגבירה את המוטיבציה של התלמידים כאשר התחושה שהם יוצרים תוצר שהוא שלהם מתחזקת אצלם. העלאת תכנים דיגיטאליים לאינטרנט באמצעות הבלוג מאפשרת להם לשתף את חבריהם בכיתה וליצור למידת עמיתים. כך נוצרת בעצם שיתופיות בין עמיתים.
אפשר וקל לבדוק שכתיבה בבלוג פותחת ערוצי תקשורת, יוזמות, חיזוק הדימוי העצמי בכלל ובלמידה בפרט.
אני חושב שע"י יצירת בלוג יכול המורה ליצור מוטיבציה אינסופית להשגת מטרות שקשה להשיג אותם באמצעים אחרים שעומדים לרשותו של המורה.