וולנסקי עמי מבקש במאמרו לחשוף את המקורות שהובילו למהלכי סטנדרטיזציה , אשר התפתחו מסוף שנות ה 80 והתפשטו במהירות למספר מדינות. המוקד העיקרי במאמר "עלייתם של תהליכי סטנדרטיזציה והמחיר שהם גבו" הוא שתי מדינות: ארה"ב ואנגליה.
המאמר בוחן כוחות שונים אשר נתנו השראה למהלכים לקראת הסטנדרטיים כמו: ביקורת ציבורית על ביצועים גרועים בבתי הספר, הניהול הנוקשה והמסורת החזקה של סטנדרטים במדינות מזרח אסיה אשר הובילו במבחנים הבינלאומיים.
במשך שני עשורים ובעיקר במשך שנות ה-80 וה-90 מערכות חינוך בקרב העולם המערבי אימצו לעצמם גישות ניהוליות המסתמכות על רעיון הגלובליזציה. פרדיגמה ניהולית חדשה זו מוצאת ביטוי בטווח רחב של רעיונות, ושיטות המתייחסות לניהול עצמי , העצמת ביה"ס, התפתחות מקצועית, מעורבות מוגברת יותר של הורים, ותפקיד מנהיגי ביה"ס
הניהול המדעי התייחס לעובדים כאל מכונה העובדת שצריכה לבצע משימות המתוכננות ומנוהלות ע"י ההנהלה.
סטנדרטיזציה הפכת להיות דבר נדרש החל מבתי"ס יסודי ועד לתיכון ולפיה העריכו את איכות ההוראה והשוויון. אימוץ גישה ניהולית מדעית נראה כפתרון למס' "מחלות" אשר "הציקו" למערכת החינוך.
במהלך שנות ה80 התעוררה ביקורת כלפי ביצועים ירודים של בתי ספר בעולם. התרחבות ההשכלה יצרה מס' הסתבכויות ודילמות שיש להתייחס אליהן, בין היתר שאלות של "איך ניתן לדרוש חינוך איכותי מתיכון ומעלה. כל אלה העלו את התחרות הכלכלית בין המדינות, הבטיחו מימון כלכלי רחב יותר לחינוך, והפך את מערכת החינוך ממערכת סלקטיבית ליותר שוויונית ויותר אנשים זכו ללמוד ולהגיע לרמות של השכלה גבוהה. כל אלה חייבו שינוי בגישה ובמדיניות הניהול.
מדינות שונות חלקו את הבעיות הנ"ל. הייתה תנועה לכיוון מדיניות מעורבת ,כן למסד סטנדרטים ולעשות בקרה על תוכנית הלימודים ומצד שני לתת יותר מרחב באופן קבלת החלטות כגון: מעורבות יותר גדולה של הורים בביה"ס גם בהחלטות ההנהלה הכוללת פיטורין והעסקה של צוות ההוראה, יצירת בתי ספר ייחודיים המתמחים בתחומים שונים, וניהול עצמי.
בארצות המערב מבחנים בכתב ובע"פ היוו את הבסיס למדידה "מדעית" במהלך שנות ה90 מבחנים אמריקאיים הפכו לחשובים בסוף שנות המאה. בשנות ה20 וה 50 אנשי חינוך ופסיכולוגים התחילו לפתח כלים אחרים להערכת התלמידים. זה הוביל לשני מבחנים חדשים: מבחני הישגים שהראו מה התלמיד יודע, ומבחני נטייה במטרה לנבא הישגים עתידיים.
בנוסף לא זאת בלבד שהסמכות הועברת מהמורים לממשלה אלא גם ביטלה את שיקול הדעת של בתי הספר בחלטה לאמץ את תוכנית הלימודים אם היא מתאימה או לא. .
הרעיון המרכזי של הסטנדרטים הוא שהם יהיו בשימוש ע"י כל בתי הספר והאוניברסיטאות באמריקה. זה יאפשר אחידות בהצגת ידע, מיומנויות ועמדות בכל מוסדות החינוך.
במלים אחרות, לא הייתה הסטנדרטים, כשלעצמם, אלא עם הדרך שבה הם היו משולבים - או לא - עם הצרכים של המקצוע ועידוד של התלמידים. יתר על כן, המתנגדים לא טענו נגד הרעיון של סטנדרטים. במקום זאת, הם תקפו את הכמות העצומה של תקנים שהוכנסו לחוות את בית הספר, אשר לאחר מכן הפכה ממוקדת הרבה יותר על בחינות ולא על לימוד לשמה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה