במאמר של לארי קיובן הוא מדגיש ומנתח את סוגיית הרפורמות הבית ספריות החוזרות, הכתוב מציג מספר דוגמאות של רפורמות שנעשו בעבר, והוא מסביר את חזרתן של רפורמות בית ספריות.
מאחר ואין הסבר ליציבותן של רפורמות שנעשו בעבר, ולתחלופה של רפורמות בפרקי זמן קצרים יחסית, מציג הכותב הסברים אחרים להופעתן של החוזרות של הרפורמות, הסברים אלה הם הגיוניים אך אינם מוכחים לכן הן יכולות להישאר בגדר טענות אך לא עובדות מוכחות.
נקודה חשובה מאוד בעיני שמציג הכותב היא שמעטות הרפורמות שנועדו לשנות משהו בכיתה שאכן חוצות את סף הכיתה ונשארות בתוכה. לקובעי מדיניות, למורים, לפקידים מקצועיים ולחוקרים חשוב להבין מדוע רפורמות חוזרות אבל מצליחות לעתים נדירות בלבד לשנות מן היסוד את שגרות החינוך הבית-ספרי
אי הבנה של הגורמים האמתיים עלולה לגרום ליישום רפורמות לא מתאימות, וכך לגרום לבזבוז הרבה אנרגיות ומשאבים ולייאוש ותסכול משינויים.
ניתן לשפר את המצב הקיים ע"י חקירה וניתוח של רפורמות קיימות ושיפורן או אימוצן. אפשר לעשות גם ע"י לימוד ארוך טווח של רפורמות בניהול, במבנים בית ספריים, בקוריקולום ובהוראה.
אני נוטה מסכים עם הפתרונות שהכותב מציג בקשר לרפורמות בית ספריים אך מופתע במידה רבה שהממצא שהוא מציג שמעטות הרפורמות שנועדו לשנות משהו בכיתה שאכן חוצות את סף הכיתה ונשארות בתוכה..
לדעתי האפשרות לניתוח של רפורמות קיימות שיושמו במקומות מסוימים והתאמתן למקומות אחרים אחרי שהסקנו את המסקנות ולקחנו את כל הגורמים בחשבון יכולה להוות פתרון נכון ויעיל לרפורמות חדשות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה