זה לא סוד שמערכת החינוך בישראל נמצאת בסוג של משבר, בקורס של פרופסור דוד חן "מדעי החינוך במאה העשרים ואחת" דנו בסוגיה מהו בעצם משבר בחינוך?
בתקופת משבר יש צורך בחשיבה אסטרטגית – שיטתית, אשר עונה על שתי שאלות עיקריות:
1. מה צריכות להיות מטרותיה של מערכת החינוך כיום?
2. לאור מטרות אלו, מהן ההגדרות של הפרמטרים היסודיים של החינוך שיכולות להביא להשגה מרבית של המטרות הרצויות?
הסימנים למשבר נמצאים בכל מקום :רמת האלימות בבתי הספר, ההישגים של התלמידים במבחנים הבינלאומיים, הפערים הכלכליים, התרבותיים והדיגיטאליים, הרפורמות שצצות בזו אח זו, שבאות לתקן ולאחר זמן קצר מתברר שהיו כשלון חרוץ.
המשתנים הנחשבים לגורמי המשבר העיקריים בימינו:
בעיות ארגוניות- מבניות, בעיות מנהיגות וניהול, בעיות בתוכניות הלימוד, בעיות כלכליות (תקציב, משכורות, השקעות), פערים כלכליים בין התלמידים.
הסרטון הבא מדבר על דרכי השיפור של מערכת החינוך בישראל על ידי שינוי מעמדו של המורה, תגמול הולם, הכשרה מקצועית, צמצום מספר התלמידים בכיתות, הוא מתייחס גם למעמדו של המנהל כדמות מובילה.
לדעתי, בהחלט צמצום הפערים בין התלמידים , הקצאת משאבים עשוי להוביל להישגים גבוהים בכל הבחינות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה